כוחו של התת מודע/ ד"ר ג'וזף מרפי - סיכום ספר

כוחו של התת מודע/ ד"ר ג'וזף מרפי

מה מבדיל בין אדם מצליח לבין אדם שאינו נחשב ככזה? האם מדובר באינטליגנציה מיוחדת, דרך חינוך או שיש כאן הבנה עמוקה יותר לדרך בה מתקיים העולם. על שאלות אלה ואחרות, מנסה מרפי לענות בספרו זה. עפ"י מרפי, יש הבדל אחד ועיקרי בין אנשים מצליחים ובין אנשים הנאבקים בשגרת יומם ומתקיימים בקושי רב. ההבדל נעוץ ביכולת של אדם זה או אחר להתחבר ולשלוט בכוחות המצויים בתת – המודע שלו. הספר מתאר דרכים רבות ואף מספק תרגילים לטובת שיפור יכולותינו להשגת הידע כדי להעלות את רמת האושר ולהשיג הצלחה, כסף, איזון כלכלי, הרמוניה חברתית, שמחה, זוגיות טובה, שפע, שגשוג והגשמה עצמית.

תת – המודע. כיצד הוא פועל?

מרפי טוען כי לכל אדם יש "מחסן של תבונה". אנו בוחרים במה נרצה להשתמש מתוך מחסן זה ע"י כוח האמונה והביטחון שיש לנו. אולם, לכל אחד מאתנו יש פחדים המונעים מאתנו להשתמש נכון במחסן זה.

בתת – המודע שלנו קיים הסוד לשינוי. בעזרתו נוכל למגנט כוחות או להיכנע לפחדים. כל הידע המצוי ביקום נמצא בתת המודע. המטרה שלנו היא לדעת להשתמש בידע עצום זה, לשלוט בו, לא להיכנע לפחדים, להיות פתוחים ולגלות את הסודות המצויים שם.

עפ"י מרפי אמונה = מחשבה. כמו כן, לנפש יש טבע כפול - מודע ותת מודע                                                  

הדברים עליהם אנו חושבים בצד המודע שלנו, נשתלים בתת במודע והופכים לפעולה. כשאנו חושבים באופן חיובי, הפעולה תהיה חיובית וכשאנו חושבים באופן שלילי, הפעולה או התוצאה יהיו שליליות. הגורם למוגבלות (תקיעות) היא הדרך בה אנו משתמשים בצד המודע של נפשנו. הדרך לשינוי חיובי בחיינו היא להביא את הכוח הטמון בתת המודע שלנו, למודע.

כאמור, לנפש שלנו 2 מישורים- המודע ותת המודע. החלק המודע הוא החלק החושב ואילו חלקו של תת המודע הוא המקום בו מצויות הרגשות (החלק היוצר). תגובתנו למתרחש סביבנו נוצרת ע"י תת המודע. אולם אופי התגובה נקבעת עפ"י הפירוש של המודע שלנו למתרחש ע"י מחשבה והעברת הפירוש לעיבוד בתת המודע. חשיבה חיובית תוביל לתוצאה חיובית ולהיפך.

תת המודע פועל באופן אוטומטי מבלי שנשים לב. כפי שמערכות הגוף פועלות באמצעות תת המודע באופן טבעי מבלי שנקדיש לכך כל מחשבה, כך גם המעשים והפעולות שאנו מבצעים מובלים ע"י הכוח הטמון בו. תת המודע אינו לוגי ואינו הגיוני. הוא למעשה מקבל הוראות מהחלק המודע בנפש ופועל עפ"י פקודות אלה. תת המודע הוא גם המקום של ההרגל. תרגול של חשיבה חיובית יאפשרו לתת המודע לתרגל חשיבה כזו ולהיפך.

התת מודע מכונה לעיתים גם הרובד הסובייקטיבי של הנפש ואילו החלק המודע נקרא הרובד האובייקטיבי. בעוד הרובד האובייקטיבי מתבסס על חמשת החושים (ראיה, שמיעה, ריח, מישוש, טעם), הרובד הסובייקטיבי מתבסס על "החוש השישי והקול הנעלם" (עמוד 39). יכולת זו מאפשרת לנו להתחבר ולהבין אנשים גם ללא מילים וגם כשלמעשה הם אינם מצויים כלל לידינו. ניתן לכנות כוח זה גם כאינטואיציה.

השאה עצמית (אוטוסוגסטיה) – "אדם משיא לעצמו דבר מה מוגדר ומסוים. כמו כל כלי, בשימוש לא נכון בו הוא עלול להזיק, אבל כשמשתמשים בו באופן נכון הוא עשוי להיות יעיל עד מאוד" (עמוד 43). ניתן להמיר השאות שליליות בחיוביות כדי לנטרל את הפחדים והגורמים המעכבים. השאות בונות יכולות לשחרר כל פחד. השאה היא מעין פרדיגמה או תפיסה שיש לנו על אדם, מצבים, או אירועים מסוימים. תפיסות אלה לעיתים מקבעות את קו המחשבה שלנו ואינן מאפשרות לנו לפתוח את המודע שלנו לאפשרויות אחרות ועלולות להוביל למצבי תקיעות בחיים.

הסביבה יכולה להעביר אלינו תפיסות שליליות גם כן ובכך להשפיע על קו מחשבתנו וההתנהגות שלנו. עלינו להיות ערים לכך ולבחון כל תפיסה האם היא מתאימה לנו או לא. בילדות, לימדו אותנו הורינו, בית הספר, משפחה וחברים, להיזהר ולהימנע מדברים אשר הפחידו והשפיעו עליהם. כילדים לא יכולנו להחליט ולהבין האם אנו מוכנים לקבל עלינו את הפחדים או לא. כמבוגרים, עלינו לבחון ולהיות מודעים לאפשרות שלנו לקבל או לא את מושא הפחד. השאה של אחר עלינו נובעת מהרצון (הלא מודע) שלו לשלוט עלינו. לעיתים רבות, רצון זה הינו הרסני כלפינו. בכוחנו להחליט האם לקבל או לא את ההשאה מתוך הבנה של השלכותיה כלפינו.

על מנת לרתום לטובתנו את התת המודע עלינו "להפנות אליו את הבקשה הנכונה" (עמוד 53). בדרך זו, תת המודע יעבוד עבורנו. לתת המודע יש את כל התשובות והפתרונות לכל השאלות והדילמות. עלינו לדעת להקשיב ולהיות מודעים ליכולת זו.

לתת המודע יש יכולות ריפוי - אמונה

לתת המודע יש את היכולות להביא לידי יישום כל דבר שנבקש ממנו. נוכל לחשוב על רעיונות נכונים המכוונים למטרות ולחזון של חיינו. מחשבות אלה ישאירו חותם חיובי בתת המודע ויסיעו לנו להשיג את המטרות בצורה הטובה ביותר. באותו האופן, אם נשדר לתת המודע שלנו כי אנו יכולים להתגבר על כל מחלה וקושי, תת המודע יעניק לנו כוחות ריפוי שיחסנו את גופינו מכל מחלה (עפ"י מרפי).

לתת המודע יש, כאמור, את היכולת לשלוט בכל תהליכי הגוף החיוניים לנו. כפי שתת המודע מפעיל את מערכת הדם, הנשימה ושאר מערכות הגוף, כך ביכולתו לתרגם כל דבר שנקבל במודע לפעולה דרך האמת המצויה בתוכו.

בעבר הרחוק, אומות ותרבויות רבות האמינו בכוח עליון או כוח פנימי בעל יכולות ריפוי והכוונה. הם האמינו כי הכוח הזה מצוי בידי כוהנים ואנשי דת ששאבו את כוחם מאלוהים ישירות. בעזרת טכסים, וסמים כאלה ואחרים, הביאו אנשים למצב היפנוטי שסייע לריפוי (ע"י כוח האמונה). ברגע שהאמונה הייתה מספיק גדולה, תת המודע סייע לתהליך ההחלמה.

מרפי טוען כי תאוריות הריפוי הקיימות בדתות השונות הן מניפולציה. לטענתו, המקור לכל הניסים והנפלאות הללו הוא תת המודע. ברגע שתת המודע דבק באמונה כי תפילה, ברכה או כוח רצון יכולים לפרא אותנו, הוא מכוון את הגוף לריפוי עצמי. הדת אינה המקור לניסים, אלא האמונה החזקה שלנו מתורגמת ע"י תת המודע לפעולת ההבראה.

מכאן נובע, כי חוק החיים הוא האמונה. כל מה שיתרחש בחיינו נובע מאמונה זו. התפילה מהווה תהליך של בקשה או רצון להשיג מטרה התואמת אמונה. תפילה היא למעשה פניה ישירה לתת המודע לקבלת עזרה תוך הבנה אמתית כי הוא המקור לאמת ובעזרתו נוכל להביס את הפחדים והמחשבות השליליות.

בדומה לכך שההבנה כי ריפוי יעיל יתרחש או שתפילה תתגשם, יש לקבל את יכולותיו של תת המודע בלא כל סייג ובצורה מוחלטת. "הדרך להשיג זאת היא לשים קץ להתנגדות פעילה בחלק האובייקטיבי או המודע של הנפש" (עמוד 86). באמצעות האמונה, תפילה שלנו יכולה להתחבר לתת המודע של אדם אחר הקרוב אלינו ולהשפיע על תת המודע שלו. התובנה הינה כלל עולמית ומאוחדת ותת המודע שלנו הינו החיבור לתובנה עולמית זו.

מרפי טוען כי הזמן שלפני השינה, הוא הזמן הטוב ביותר להתחבר לתת המודע, לבקש ולתת לו הוראות הפעלה. בזמן השינה שמגיע מיד לאחר מכן, תת המודע ממשיך להתעסק בבקשות שלנו ומחפש דרכים להגשים תפילות.

לעולם חוקיות משלו. כדי שתפילות תענינה, יש לעמוד במספר כללים וחוקים. "תפילה היא ניסוח של רעיון הנוגע לדבר שברצוננו להשיג" (עמוד 93). מטרת התפילה היא כאמור, לשתול בתת המודע שלנו את היעדים או הרצון שנבחר להשיג. ניתן לעשות זאת ע"י כך שנדמיין לעצמנו שאנו משיגים את המטרה. תת המודע יקבל זאת ויוביל אותנו לשם. כדי לבצע זאת עלינו לבקש תחילה ותת המודע יעניק לנו את בקשתנו.

נובע מכל זאת כי על מנת להגשים מטרה ברורה יש לאפשר לעצמנו לחלום ולדמיין את המציאות שלנו בעתיד כאילו היא כבר הושגה (מתחבר להצהרת ההצלחה בה אנו מדמיינים עתיד רצוי ומאמנים עצמנו לחשוב כאילו עתיד זה כבר בהישג ידינו). התפיסה כאילו החלום הינו מציאות מעבירה מסר לתת המודע היוצר רושם תת הכרתי שיסלול את הדרך להגשמה.

כיצד להשתמש בתת המודע לטובתנו

תת המודע הוא האחראי לפעילות השוטפת של הגוף. מערכות הדם, הנשימה, המערכת החיסונית ומנגנוני ההגנה שלנו הם תוצאה של הידע הטמון בו. מכאן ניתן לקבוע כי לתת המודע יש את ההבנה המלאה מה נכון עבורנו. הבעיה נוצרת כאשר המודע קולט בחושים מציאות חיצונית, מפרש אותה עפ"י דרכו ומגיב באופן הנוגד את הבנתנו האמתית הנמצאת בתת המודע. במקרים כאלה, תת המודע מקבל מסרים מהמודע ופועל על פיהם גם אם מסרים אלה נוגדים את מה שנכון עבורנו. משום כך, עלינו לנסות ולהיפתר מחשיבה שלילית המעבירה לתת המודע מסרים העלולים לעכב, להפריע ובמקרים מסוימים אפילו להכשיל אותנו בהמשך דרכינו.

תת המודע יודע מה טוב עבורנו ושואף לפעול בהרמוניה לכיוון האמת האבסולוטית. כל פעולה שלנו כנגד המטרות תוביל לחוסר הרמוניה. פעולה מתוך מקום של פחד, כעס או קנאה עלולים לפגוע בהרמוניה בנפש שלנו ולפעול נגדנו. "הדרך להתגבר על מחשבה שלילית היא להחליפה במחשבה חיובית" (עמוד 113). תפיסתנו את העולם והצהרותינו יובילו לביצוע בפועל ויתבטאו בנפש ובגוף. תפיסה חיובית תוביל לעשיה חיובית ולהיפך.

מרפי טוען כי הדרך להגיע ולבקש מהתת המודע היא תפילה. אולם, לא כל התפילות נענות. מקורה של תפילה שאינה נענית הוא חוסר ביטחון. הדרך להגשמת חלומות ותפילות היא להוביל את תת המודע לבצע את בקשותינו. עלינו להקפיד ולשדר מסרים חיוביים תוך אמונה שלימה. על המטרה להיות ברורה ופשוטה תוך שחרור מלחץ והרפיה מחשבתית. כדי לבצע זאת, עלינו לדמיין את המציאות שנחווה ואת תחושת השחרור שנחוש ברגע שהמטרה תושג.

שלבים הכרחיים להשגת תפילה/ בקשה אפקטיבית:

• 1.      להכיר בבעיה.
• 2.      להאמין שלתת המודע יש את הפתרון לבעיה.
• 3.      להשאיר לתת המודע את החופש להביא אותנו לפתרון גם אם זה לוקח זמן.

אנשים נוטים לדרוש מהמודע ומתת המודע שלהם דברים בלתי אפשריים כמו להתעלם מהפחד. במקום זאת, עלינו להיות מודעים לפחד ויחד עם זאת, לתרגל חשיבה חיובית על הצלחה בלבד (הגשמת המטרה). חשיבה על מטרה כמו התגברות על הפחד מחזקת את מושא הפחד בתת המודע.

אנשים רבים רוצים להיות עשירים ומעסיקים את המחשבות על הדרכים להשגת עושר זה ויחד עם זאת חושבים על הפחדים המונעים מהם להשיג אותו. מרפי מציע להמיר את הבקשה לעושר בבקשה לשפע. החשיבה על שפע מקטינה את הדיסוננס בין הרצון בעושר לבין המציאות כיוון שלמושג שפע יש משמעויות רבות בנוסף לכסף. שכנוע תת המודע כי אנו חיים בשפע, יוביל אותנו להשגתו גם במובן החומרי.

כסף מהווה בחברה המודרנית, סמל לתמורה. משום כך הוא מהווה גם סמל להצלחה ולשפע. אדם ששכנע את תת המודע שלו שהוא יחיה בעושר וברווחה כלכלית, רוחנית ומנטלית, חסין מפני תנודות השוק ולעולם לא ידע מחסור.

חוסר כסף נובע בדרך כלל מפרדיגמות שיש לנו בנוגע אליו. "כסף מלוכלך", "כסף הוא שורש כל הרע" וכו... (עוד על יחסים ואמונות מגבילות לגבי כסף, ניתן לקרוא כאן) חשיבה כזו מרחיקה את הכסף מאתנו כמו תאוות כסף שעלולה להזיק גם כן כיוון שאז אנו ממוקדים בהשגת הכסף גם ע"ח ערכים. כדי להגיע להרמוניה, עלינו לשאוף להגיע לאיזון. כסף אינו מהווה מטרה בפני עצמה אלה אמצעי לחיים מאוזנים, בריאים ומאושרים יותר. השגת הכסף תוך כדי השגת מטרות נוספות בחיים, מעניק ביטוי לכישרונות, לשמחה, לתרומה ולאושר שלנו.

תת המודע כגורם המוביל להצלחה

טענת המחבר היא כי הצלחה אמתית היא להצליח במשימת החיים ומונה שלושה צעדים להשגתה:

צעד ראשון – למצוא את המטרה או המעשה שאנו אוהבים ולפעול על מנת להשיגו. עבודה, לימודים, יחסים מהם נהנה. סימן להנאה הוא האם יש לנו תשוקה בעשיה זו.

צעד שני – התמחות והצטיינות בדבר בו נבחר, מתוך מטרה למקסם את היכולת האישית לטובת מציאת היעוד שלנו בעולם.

צעד שלישי – להיות בטוחים כי המטרה שהצבנו לעצמנו תטיב גם עם אחרים.

אדם מצליח לא נמדד רק בכסף אלה בשלוות הנפש שלו. כפי שנכתב קודם לכן, הדרך לשינוי אמתי היא להעביר במכוון מסרים מהמודע שלנו לתת המודע בעזרת מדיטציה, נשימות נכונות ודמיון המציאות שלנו בעתיד כאילו המטרה שלנו כבר הושגה. פעולה זו תיתכן רק ביחד עם האמונה שכל מה שנבקש מתת המודע נקבל. בעקבות פעולות פנימיות אלה של דמיון ואמונה, תגיע גם תגובה חיצונית בדמות עשייה. כמו בתורות התפתחותיות אחרות, גם כאן מבהיר מרפי כי על השינוי להתבצע ראשית בתודעה הפנימית שלנו וכי השינוי מתקיים מהפנים לחוץ ולא להיפך.

דרכים מעשיות לשימוש בתת המודע

כדי שמערכת יחסים זוגית תצליח ותהיה בריאה, על שני בני הזוג להיות כנים, ישירים וגלויי לב אחד כלפי השני. מערכת יחסים הנובעת מתוך רצון של אחד הצדדים להעלות לעצמו את האגו, אינה מערכת יחסים בריאה. מערכת כזו מעידה על חוסר יושרה והעדר אהבת אמת. גבר או אישה הבטוחים ביכולתם להגיע להגשמה עצמית, מגיעים למערכת זוגית עם הביטחון העצמי שהם האחראים לרווחתם ואינם תלויים בבן/ בת הזוג כדי להגשים את האושר שלהם.

כדי להשיג את בן הזוג הנכון לנו עלינו להבין תחילה ולהכיר מה הם הערכים שלנו ומה הערכים אותם אנו מחפשים בבן זוג. עצם המודעות תוביל אתנו לחפש בזולת את התכונות הללו.

כבכל מערכת יחסים חברתית, גם בזוגיות קיים חוק "הפעולה והתגובה". אנו גוררים התנהגות מהזולת עפ"י ההתנהגות או היחס שלנו כלפיו. כך, בת זוג הרוצה שליטה תמשוך לחייה גבר נשלט. גבר שחושש למעמדו בבית ישדר זאת לבת הזוג שתפתח חוסר הערכה כלפיו. חוסר הערכה זה יצדיק את חששותיו הראשוניות כמעין נבואה המגשימה את עצמה.

טעות נוספת הקיימת במערכות יחסים, היא הניסיון או הרצון לשנות את בן הזוג עפ"י תפיסות החיים שלנו. ניסיון זה הוא בעצם אמירה שלנו לבן הזוג: "אתה לא מספיק טוב עבורי כפי שאתה ולכן עלייך להשתנות. ניסיונות כאלה עלולות להביא להרס של חיי הזוגיות. אין לנו את היכולות והלגיטימציה לנסות ולשנות אדם אחר. ניסיון זה סופו בחיי אומללות, ויכוחים שלא יועילו למערכת הזוגית. האדם היחידי אותו אנו יכולים לנסות ולשנות, אם נבחר בכך, הוא אנחנו עצמנו.

תקשורת היא הפתרון היחיד לקיומה ארוך הטווח של מערכת יחסים זוגית. לא "לשמור בבטן", לשוחח ולדבר על כל בעיה קטנה כגדולה. לסלוח מתוך הבנה כי האהבה היא הערך המוביל את מערכת היחסים. לצד זאת יש להפגין תמיכה, הערכה, הכלה ואמפטיה האחד לשני.

אנשים טועים לחשוב כי הישגים והנאה רגעית תורמים להגברת רמת האושר בחיים. "אושר הוא מצב נפשי. בידכם לבחור באושר" (עמוד 202). האמונה כי אני האחראי לאופן ההתנהלות בחיי והתשובות לכל השאלות נמצאות אצלי (בתת המודע), משחררת אותי מהפחד ומעניקה ביטחון מלא, כי אם רק אבחר בכך, תמיד אדע ללכת במסלול הנכון. ידיעה זו מורידה את מפלס החרדה ומעלה את רמת האושר בחיים. עלינו להשתוקק לאושר באופן מודע.

באופן פרדוקסלי, אנשים רבים בוחרים בחיי אומללות מבלי להבין שהם עושים כך. לעיתים, תחושת האומללות הינה הרגל המשרת אותנו שנים רבות וקשה לנו מאוד להיפתר ממנו. תחושת אומללות גוררת תשומת לב מהסביבה. החשש לשינוי נובע מהחשש שמא נפסיק לקבל תשומת לב זו. הרגל כזה משדר לתת המודע את גישת האומללות ואנו מזמנים לעצמנו למעשה חיי מסכנות שוב ושוב. כדי להימנע מכך, עלינו לשבור את הדפוס, לא לשקוע במחשבות שליליות ולבקש רק טוב בחיינו.

כפי שנכתב קודם, אנשים טועים לחשוב כי עושר חומר יוביל לעושר רוחני ותולים את אושרם במכשירי חשמל, דירות, בגדים, מכוניות עוד. האושר מצוי בתודעה שלנו ומגיע מהפנים החוצה ולא להיפך. כבוד חומרי לא מוביל בהכרח לאושר אלה הפעלת תת המודע שלנו עפ"י האמת הפנימית שלנו, מובילה למצב של אושר ומכאן לעושר רוחני. "האדם המאושר ביותר הוא זה שבאופן קבוע מעלה את הדברים הטובים ביותר בו ומתרגלם" (עמוד 208). תת המודע יודע להוביל אותנו אל האושר. כדי לאפשר לו לעשות זאת, עלינו להתגבר על מכשולים, פחדים ותפיסות חיים המעכבים אותנו מלהגיע לשם.

כדי לפתח מערכות יחסים טובות עם הזולת עלינו להימנע משיפוטיות שפרושה – חשיבה והגעה למסקנה מנטלית לגבי האחר. שיפוטיות מקבעת את התודעה שלנו על האחר ואנו מכילים עליו פרדיגמות שאינן בהכרח נכונות. פרדיגמות אלו מוזנות לתת המודע שלנו המכיל אותם גם עלינו בין אם נרצה בכך או לא.

נתינה הינה ערך עליון. ככל שניתן ונקבל יותר את הזולת, נפתח את האפשרות לקבל בחזרה. הדרך בה אנו פועלים ומרגישים כלפי אחרים נצרבת בתת המודע ורגש זה מופנה כלפינו בסופו של דבר לטוב ולרע. רגשות שליליים כלפי הסיבה שואבים לנו את האנרגיה והשלווה ופוגעות בעיקר בנו, הן ברמת האושר והן בבריאות. התחושות שלנו כלפי הזולת מתבטאות באופן הדיבור שלנו, בפעולות ובכל תחומי החיים האחרים. תפיסתנו את הסיבה מקבעת גם את תפיסת הסביבה אותנו ואנו משמשים מראה האחד כלפי השני.

מרפי טוען כי אין דבר שיכול לגרום לנו להתרגז. הבחירה האם לכעוס או לא היא שלנו בלבד. מרפי מציין ארבעה שלבים של רוגז:

• 1.      חשיבה על הדבר שנאמר לנו.
• 2.      החלטה להתרגז המולידה תחושת זעם.
• 3.      החלטה לצאת לפעולה ברוח הזעם.
• 4.      אמירה או מעשה כתגובה.

כאמור, כל עשיה ותגובה נעוץ בהכרתנו. להיות מודע משמעו כי נוכל לעקוף את הנטייה הילדותית לתגובה שלילית ולבחור במקום זאת, לנקוט בדרכים אחרות מתוך רצון להרמוניה, שלווה פנימית ובריאות גופנית ונפשית. לכולנו יש רצון וצורך להיות אהובים. ככל שנקרין חום ואהבה רבים יותר כלפי הסביבה, נקבל אהבה זו גם חזרה.

אמפתיה – "להזדהות עם הגישות המנטליות ועם המצבים של אדם אחר" (עמוד 222). במקום לבקר, לקנא או לכעוס, יש לשים עצמינו בנעליו של הזולת וזאת כדי לנסות ולהבין את תפיסת עולמו. פעולה מתוך מקום של דחף או כתגובה למעשים של הזולת מעבירה את השליטה בחיינו לסביבה. תגובה כזו עשויה להסיט אותנו מהמטרות ומהבחירות שלנו. אל לנו לתת לסביבה להשפיע עלינו בדרך זו. עלינו לבחון ולבחור את התגובה לאור הערכים והמטרות שלנו בלבד וזאת כדי להגביר את רמת השליטה שלנו בחיינו ובתת המודע שלנו.

שימוש בתת המודע לשיפור השליטה בחיים

התנגדות לזרימת החיים תוביל לתקיעות ולמצבים שליליים בחיינו. האשמת הסביבה, אלוהים או כל גורם חיצוני אחר במתרחש בחיינו תוביל אותנו לתקיעות נוספת, לחוסר אנרגיה ולתסכול. אירועים שליליים מתקיימים בחיינו מתוך חוסר הבנה למהות החיים הנכונה. שימוש לא נכון ביכולות שלנו גורר תוצאות לא רצויות.

מרפי טוען כי במקום האשמה עצמית או האשמת הסביבה, עלינו לסלוח על טעות או מעשה שגוי, ללמוד מהטעויות ולתקן את דרכינו. סליחה מאפשרת לנו שחרור מחשבתי ומגבירה את החוסן המנטלי. הסליחה מאפשרת לנו להשתחרר מהעבר ולהתמקד בהווה ובעתיד.

לביקרות יש שני צדדים. מצד אחד, היא יכולה להיות עניינית. במקרה כזה ניתן להודות למבקר ולנסות לתקן את הטעון שיפור. מהצד השני, ביקורת יכולה להיות לא עניינית ולא נכונה. במקרה כזה, אנו יכולים לנסות ולהבין את מעביר הביקורת, להתפלל לשלומו ולהבין כי הביקורת היא זווית הראיה של המבקר בלבד.

כדי לזכות באושר, עלינו לנסות ולסלוח לכל מי שפגע בנו בעבר ובנוסף עלינו לנסות ולסלוח לעצמנו. הלחץ הנגרם לנו בעקבות רגשות שליליים של כעס עלול להוביל למחלות, להחליש את מערכת החיסון של הגוף, לגרום לנו לחוות שוב ושוב את העבר ולקושי להתקדם קדימה למטרות.

מעשה הסליחה לאחר היא ההתגלמות של המצווה "ואהבת לרעך כמוך". אין פירוש הסליחה כי אנו אמורים לחבב את האדם לו אנו סולחים, אלה פשוט לשלוח מסר של אהבה ובריאות מתוך כנות אמתית ורצון לשחרר את הכעס. האיחולים לזולת הם למעשה האיחולים אותם אנו מבקשים לעצמנו. מכאן, כי שחרור הרגשות השליליים מאתנו, תורם לאהבה עצמית ולבריאות הנפשית שלנו. מעשה הסליחה מאפשר לנו לקחת שליטה על חיינו ולא לאפשר לגורם זה או אחר להשפיע על איכותם.

הרגלים (עוד על הרגלים ניתן לקרוא בסיכום כאן לספר שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד/ סטיבן קובי) משרתים אותנו בחיינו כל העת. חזרה על מעשים פעם אחר פעם, משרישים את המעשה בתת המודע שלנו ואז נוצר הרגל. מכיוון שאנו אלה היוצרים את ההרגלים, ביכולתנו גם להרגיל את עצמנו להיפטר מהרגלים שכבר אינם משרתים אותנו. שינוי כזה מגיע בדרך כלל ברגע שאנו כבר לא יכולים לסבול יותר מהמצאות הרגל מסוים. אנו מבינים כי "הגיע מים עד נפש" וכי אם לא ניפטר מההרגל איכות חיינו עלולה להיפגע בצורה משמעותית וכך גם רמת האושר. ברגע שנתפוס כי הרגל לא משרת כמו גם מחשבות לא משרתות, פוגעות בנו, נבחר בשינוי. עצם המודעות כי ביכולתנו לשנות דפוס התנהגות ע"י שכנוע פנימי והעברת מסרים לתת המודע, מעניק לנו תחושת שחרור. שינוי כזה מעלה את רמת האנרגיה שלנו ומעניק כוחות נפש גדולים ותחושת שליטה בחיים.

מרפי מציין כי אנו יכולים גם להשתמש בתת המודע שלנו כדי להיפטר מפחד. כשאנו משקיטים את עצמנו ומצויים במצב של רגיעה, אנו יכולים לדמיין לעצמנו את המטרות שלנו כאילו הן כבר הושגו תוך נטרול הפחדים. חזרה מתודית על דמיון זה מעבירה מסרים של הגשמה לתת המודע שיחפש וימצא פתרונות כיצד להוביל אותנו לכיוון המטרה גם במציאות.

הפחד הוא האויב הכי גדול שלנו. הוא זה שעומד מאחורי כל כישלון, מחלות ותחושות תקיעות. מרפי טוען כי הפחד נמצא במחשבה בלבד והוא לא המציאות. "עשו את הדבר שאתם פוחדים לעשות, והפחד יבוא אל קיצו הוודאי" (עמוד 256). ככל שנעז להתמודד יותר עם מושא הפחד כך השפעתו עלינו תפחת בהדרגה. הצהרה החלטית שאנו בוחרים להתמודד אתו, תגייס את תת המודע שלנו לטובתנו.

לרבים מאתנו יש פחד מכישלון הגורם לשיתוק. אנו עסוקים מדי במחשבות על הפחד ומה עלול לקרות אילו. כפועל יוצא, אנו נמנעים מלצאת לפעולה כלל או שהמוח נכנס למצב שבו הוא מתקשה לספק לנו כלים ותשובות (בלק אאוט). אחת הדרכים שלחרור פחד כזה הוא לדמיין את התוצאה הרצויה מהפעולה אותה אנו חוששים לבצע. המחשבה על ההצלחה משדרת לתת המודע ביטחון המסייע לנטרל את השפעת הפחד ומוביל אותנו לתוצאות הרצויות.

מרפי מבחין בין 2 סוגי פחד עיקריים:

1.      פחד נורמלי – פחד מנפילה ופחד מרעשים פתאומיים. פחד מעין זה נועד להגן עלנו מפני פגיעה פיסית.

2.      פחד אבנורמלי – פחד הנובע מהדמיון. הושרש בתודעה שלנו בחינוך ובתהליכי החברות. פחדים כאלו הם מעין נבואה המגשימה את עצמה. הפחדים הללו מנהלים אותנו, שולטים באופן ההתנהגות ובסופם שיתגשמו. כאמור, הפתרון להתמודדות עם פחד אבנורמלי הוא מיקוד המחשבה לתוצאה הרצויה תוך דמיון התגברות והצלחה.

    סיכום

     הספר מתאר בצורה מפורטת את האפשרויות הטמונות בכוחו של תת המודע לשנות את איכות חיינו. לטענת הסופר, בתת המודע קיים הידע האנושי היכול, אם נדע כיצד לנצלו, להביא אותנו להגשמת כל מטרה או חזון רק אם נבחר בכך ונדע להפעילו בצורה הנכונה. מרפי טוען כי כדי שנוכל לבצע זאת עלינו להאמין בצורה מלאה כי לתת המודע יש את כל הכוחות הללו. אמונה מלאה היא אמונה ללא כל ספק וקבלתה כאמת אבסולוטית. עצם האמונה בכוח זה תסייע לנו לבקש, להיפתח לאפשרויות, להיות ערים להזדמנויות כדי להגשים את המטרות.

     הספר שזור בתרגילי תפילה שכל מטרתם היא הגברת האמונה המתוארת לעיל וכדי להעביר מסרים מהמודע לתת המודע שיכוונו אותו לטובת המטרות שלנו תוך נטרול הפחדים והחסמים שהניעו אותנו עד כה. לטענת מרפי, כל הדתות המסורתיות והקדומות משתמשות בתפילה לאלוהים זה או אחר. התפילה בשילוב אמונה חזקה כי התפילה תענה ע"י כוח עליון, הם אלה שמאפשרים לתפילותינו להתגשם. הספר מכוון לידיעה כי הכוח האמתי אינו כוח עליון אלה כוח פנימי המצוי בתת המודע של כל אחד מאתנו. כאמור, באמצעות השליטה בכוח זה, אנו יכולים להשיג כל מטרה וחלום אותם נצרוב מהמודע לתת המודע שלנו.

      

     כפי שניתן להבין מהספר, גם כמאמן אני מבין כי האמונה של מתאמן זה או אחר ביכולתו לבצע שינוי בחייו, מהווה תנאי הכרחי להצלחת אימון. ההבנה כי השינוי בחיינו תלוי בעיקר בגישה שלנו מהווה תחילתו של תהליך פנימי של המתאמן לקבלת שליטה במתרחש בחייו.

     

      הסופר מביא מספר דוגמאות מניסיונו האישי להצדקת התאוריה אותה הוא מציג. בדומה לעקרון האמונה במוצג כתנאי הכרחי ליכולת השליטה שלנו בתת המודע, כך מרפי מצפה מהקורא שיאמין בתאוריה במוצגת בספר. יחד עם זאת, לדעתי, הוא אינו מצליח להוכיח קשר ישיר של סיבה ותוצאה במקרים הללו אלה מוכיח קשר נסיבתי בלבד. כנגד הדוגמאות להצלחה המובאות בספר, ישנם מקרים רבים אחרים העשויים להפריכם. לדעתי הבעיה בספר זה היא כי להבדיל מספרים ומאמרים אחרים הנוגעים להתפתחות אישית המביאים מחקרים מוכחים על דרך תפקודי המוח ומערכות העצבים בגוף, מרפי בחר כאן להביא דוגמאות מהחיים ונותן להן פרוש התואם את תאוריית הספר ללא ביסוס מחקרי אמתי.

המשיכו לעקוב אחרי גם כאן:
אתר אינטרנט
פייסבוק