עמית ליאור- מאמן רגשי, אישי ועסקי

תהליך קבלת החלטות הינו תהליך מורכב הכולל איסוף נתונים, עיבודם, גיבוש חלופות, שקילת החלופות השונות, גיבוש מסקנה ובחירת החלופה המועדפת. אנחנו הרי מפעילים מערכת שיקולים כזו בכל צומת והחלטה בחיינו. פחחחחחח בעולם ה"קליפי" בו אנו חיים רוב תהליך קבלת ההחלטות שלנו נראה כך: יואאוווווו, איך בא לי  מוציא ארנק  קונה. מכירים מקרים בהם בחרתם לנקוט בפעולה מבלי לתכנן מראש? קניתם מוצר שהתברר בדיעבד כיקר או חסר ערך, ובכל זאת גוננתם על החלטתכם מפני ש "זו גרסה מיוחדת", "זה היה הפריט האחרון", "הייתי חייב לקנות בשיא העונה כיוון שרזיתי/ השמנתי ואין לי בבית בגדים במידה", "המוכר עבד עלי" והשכיח ביותר – "הילד רצה ולא יכולתי לסרב לו".מתוך ראציונל זה המעשן יודע שהוא פוגע בבריאותו ובכל זאת בוחר לספר לעצמו תירוצים כגון: "אני יכול להפסיק מתי שארצה", "אני מעשן רק עם חברים", "העישון עוזר לי להתגבר על חרדה", "אם אפסיק לעשן אשמין" ועוד ועוד. אוכלים יותר מידי כדי להפיג חרדות, לא להתחיל

לא פעם שואלים אותי מה זה אימון? אז הנה לכם סיפור קצר שאני מקווה שימחיש את תשובתי: אני לא מצליח אף פעם מכירים את העוגות המושקעות שהורים מוכשרים מכינים ליום ההולדת של הילדים לגן או למסיבות של החברים? אז גם אני רציתי תמיד לפנק את הילד שלי שיהיה גאה בעוגה ובי. שנים שלא הצלחתי להכין עוגות. לא משנה מה עשיתי, ואיזה מתכון בחרתי, לא הצליח לי. קניתי את המצרכים הטובים ביותר, החלפתי תנור, הלכתי לאפות אצל חברים, מדדתי כוס מדויקת ונאדה, גורנישט. לא אפוי מספיק, אפוי יותר מדי, גבוה מדי או נמוך מדי. ואז, מה עושים? הולכים לקונדטוריה ומזמינים עוגה ברגע האחרון, קונים בצק סוכר מוכן, מורחים מעל שוקולד השחר ומתפללים שזה יעבור בשקט. מצרכים, כישורים ומה שבינהם יום אחד, כשהייתי אצל חברה טובה, היא אפתה עוגה. הסתכלה במתכון, הוציאה את החומרים, הדליקה את התנור והתחילה למדוד את הכמויות של הקמח, סוכר וכו. ואז, תוך כדי שאני מסתכל מהצד, נפל לי האסימון. התשובה לסיבה שאני לא מצליח נמצאת ממש מולי. על השיש של חברתי עמדו כלי מידה לאפיה – כוסות מידה, כפות מידה ומיקסר מקצועי. לאט לאט הוסיפה חברתי את כל המצרכ