עמית ליאור- מאמן רגשי, אישי ועסקי

  מה יש לו לאדם בעולם אם לא את עצמו? הוא מסתובב בעולם ומחפש מחפש את עצמו. מחפש עם חברים, בעבודה, בזוגיות, בחומר. כאילו מחפש לעצמו נקודת ייחוס שבלעדיה הוא אינו כלום. בספרו "שיחות עם אלוהים", מתאר הסופר ניל דונאלד וולש את תהליך בריאת העולם עפ"י השקפתו (או ליתר דיוק, עפ"י האלוהים שהוא ברא לעצמו בספר). האלוהים של וולש ברא את העולם יש מאין והמפץ הגדול הוא הוא תהליך הבריאה. המפץ הפיץ את החומר לכל עבר ופרק אותו לאינסוף חלקיקים קטנטנים. כל החלקיקים הללו הם חלק מאותו חומר אחד ושלם בסופו של דבר וכל רצונם זה לחזור ולהתאחד שוב לגוף אחד גדול ומושלם. הסיבה לבריאת העולם לפי וולש נעוצה בעובדה שאלוהים היה לבדו בעולם וכך הוא לא יכול היה לחוות את עצמו. הרי כדי לחוות את עצמי אני חייב נקודת יחס. רק לאחר הבריאה (או המפץ), אלוהים יכול היה למדוד את עצמו אל מול בליוני החלקיקים והגופים שנוצרו ביקום. למרות שאני נוטה לצדד בתפיסה הפילוסופית של וולש שמשמעותה היא שכולנו באנו מאותו מקום, כולנו בנויים מאותם החומרים וכנראה שגם נסיים בצורה דומה, התפיסה הזו טומנת בחובה בעייתיות מסוימת. אומנם, האדם הפ...