כוחו של התת מודע/ ד"ר ג'וזף מרפי - סיכום ספר

מה בין מונדיאל לתכנון מראש?

קצת חופר בהתחלה על כדורגל ויחד עם זאת מבטיח להגיע מהר מאוד לפואנטה 😊

אז כן, אנחנו נמצאים כבר עמוק בתוך השבוע השני של חגיגת הכדורגל הזו שחוזרת אלינו אחת ל 4 שנים. בטורניר הפעם, מתמודדות 32 קבוצות על הזכות להניף את הגביע הנכסף ב 15/7. הגעתן של הנבחרות הללו לרוסיה היא ממש לא התחלת התהליך עבורן. כל הנבחרות הללו התחילו את דרכן בשלב המוקדמות לפני כמעט שנתיים יחד עם עוד 170 נבחרות.

גם אנחנו נוטים לא פעם להתבונן על התוצאה של מעשינו מבלי לקחת בחשבון את הדרך שעשינו. הרי לכל תוצאה יש סיבה. כדאי ללמוד מהדרך שעברנו כדי לחזור עליה בעתיד במידה והצלחנו וכדי ללמוד ממנה במקרה של תוצאה לא רצויה.

נחזור עוד קצת למונדיאל. בתחילת שלב המוקדמות, כל נבחרת אמורה לסמן לעצמה מטרות. חלקן מעוניין רק לעבור את השלב המוקדם בשלום (ללא תבוסות משפילות תוך הצגת יכולת משחק סבירה), חלקן שואפות להתברג בין 3 הנבחרות הראשונות בבית המוקדם, וחלקן שואפות לסיים בראש הבית כדי להשיג את הכרטיס המזכה בהשתתפות במונדיאל.

כמו בחיים, המטרות השונות הללו, אמורות להביא לתכנון שונה בין נבחרת לנבחרת, בהתאם למטרה ששמה לעצמה. נבחרת השואפת לא להיות "בשר תותחים" תתכנן מערך הגנתי יותר כדי לא לספוג שערים, נבחרת השואפת למקום שלישי, תתכונן לפני כל משחק בנפרד כך שמול קבוצה חלשה יותר, יעלו לשחק עם מערך שחקנים התקפי ואילו מול קבוצות החזקות מהן, יעלו עם מערך הגנתי יותר. וכמובן, נבחרת ששמה לעצמה למטרה לעלות למונדיאל, תחשוב קודם כל על התקפה (הרי בלי להבקיע שערים, לא ניתן לנצח).

ניתן לומר, כי התכנון של הנבחרות נמשך גם לאחר שכבר העפילו למונדיאל. מצד אחד, יש נבחרות שעצם הגעתן לטורניר היוקרתי, מהווה הישג כביר ומאידך יש את הנבחרות השואפות להגיע לשלבים גבוהים יותר בטורניר ואף לזכות בגביע. בהתאם למטרות הללו גם התכנון. נבחרת השואפת לשלבים הגבוהים מתארגנת מבחינת האימונים כך שכל השחקנים יגיעו בכושר הנדרש ובמינימום פציעות. מטרה כזו גם דורשת התארגנות לוגיסטית תואמת. הזמנת מלונות לטווח ארוך יותר, ארוחות, טיסות פנים, תאום מגרשי אימונים ועוד כהנה וכהנה.

אז אחרי שחפרתי קצת על כדורגל, חדי העין ביינכם יכולים כבר להבין כי כל סיפור ההכנה למונדיאל הוא רק משל. כפי שנבחרת מציבה לעצמה מטרה ומתכננת בהתאם למטרה זו, כך גם חברות עסקיות. אז אם הם עושים זאת, מדוע לא אנחנו כאנשים פרטיים?

כאדם, גם לי יש מטרות ושאיפות. גם אני, מתכנן. כדי שיהיה לי סיכוי לעמוד במטרות שלי אני בונה תוכנית עבודה, בודק, בוחן וקובע יעדי ביניים. כדי לקנות רכב, עלי לחסוך כסף. כדי לחסוך, אני זקוק לעבודה מכניסה שתאפשר לי להשתכר ברמה כזו שאוכל לחיות בכבוד ולהקצות סכום כסף כל חודש לחסכון כדי שבהמשך יהיה לי רכב. בהתאם לסוג הרכב שאני מעוניין, אני יודע מה רמת השכר הרצויה, בודק מה ההוצאות החודשיות שלי ויודע מה הסכום אותו אני יכול לחסוך כל חודש בהתאם לרמת השכר הנוכחית. אם התוצאה אינה מספקת אותי אני יכול להמשיך ולתכנן דרכים לצמצום ההוצאות החודשיות או לחילופין, דרכים לשדרוג השכר.

מהדוגמא לעיל ניתן לראות כמה השלכות עלולות להיות לכל מטרה, תכנון והחלטה. מטרה פשוטה לכאורה כמו רכישת רכב חדש, יכולה להביא אותי לכל כך הרבה אפשרויות שאם לא אשב ואתכנן את הדרכים להשגתה, אני עלול להישאב למצבים שבכלל לא התכוננתי להם. התכנון מאפשר לי לצפות מראש את הקשיים או הכשלים הצפויים ולגבש דרכי התמודדות איתם.

כדי שנצליח לתכנן בצורה הטובה ביותר שאנחנו יכולים, אני מציע לכל אדם, לנסות ולענות על ארבע השאלות הבאות לכל מטרה שלא תהיה:

•        מה באמת אני רוצה? (לפי הדוגמא שלנו, איזה רכב? שנת יצור? סוג מנוע? וכו)
•       למה זה חשוב לי כל כך? (להסיע את המשפחה לטיולים, לנסוע לעבודה, להשוויץ לחברה)
•         כיצד אני עומד להשיג זאת?
•     מה עלול למנוע ממני לעשות זאת?

התכנון מאפשר לי דבר נוסף וחשוב לא פחות. אם הצלחתי לעמוד במטרה, נהדר! אולם, אם לא הצלחתי, התכנון לשלבים מאפשר לי בחינה של העשייה. האם התכנון היה לקוי ואם כן, באיזה שלב? או לחילופין, אולי התכנון היה נהדר ונפלתי בשלב הביצוע. תכנון מראש מאפשר לי לתקן כדי לנסות שוב עד שאצליח להגיע למטרה הנכספת.

לקריאה נוספת על מטרות, יעדים והחלטות, מוזמנים להיכנס לאתר האינטרנט שלי כאן ולהמשיך לקרוא.

לקבל מדריך לשיפור תהליכי קבלת החלטות, ניתן להיכנס לכאן.