מה חוסם אותנו?

כמה פעמים הבטחנו לעצמנו שנעשה משהו ולא עשינו?

הצבנו לעצמנו מטרה ועשינו הכנות. בררנו את כל הפרטים, שאלנו את כל השאלות הנכונות, פינינו זמן, התארגנו כמו שצריך וברגע האמת לא פעלנו:
לצאת לרוץ

להתחיל דיאטה

לחסוך כסף לדירה

לדבר עם הבוס

לדבר עם אישתי

להתחיל להציב גבולות לילד

לברר לגבי לימודים

לפתוח את העסק שתמיד חלמנו עליו

ועוד כהנה וכהנה תכניות.

המוח שלנו הוא מכונה נפלאה. הא יודע לפתור בעיות בחלקיק שנייה, סופג ומעבד מידע בכמויות שהיו משאירות אבק למחשב המשוכלל ביותר. המנגנון המטורף הזה שיושב לנו במוח מצליח לקלוט ולאחסן כמויות אדירות של ידע ותובנות. יחד עם זאת, למוח הזה, יש מעין מסננת הפועלת כמנגנון השהייה וכל תובנה חדשה על העולם ובעיקר על עצמינו, עובר דרכה.

הבעיה עם מנגנון ההשהיה הזה הוא דרך ניתוח המידע. כל המידע והתובנות החדשות עובר דרך משקפיים של הרגלים. הרגלים שמקורם עמוק בילדותנו. ההרגלים הללו מקבעים לנו תפיסה מאוד ספציפית על העולם ולא משנה עד כמה אנחנו רוצים להגשים מטרה זו או אחרת אם דפוסי החשיבה שלנו עוברים דרכה, היא עלולה למנוע מאיתנו לפעול.
מחשבות כמו:
•    אני לא מספיק טוב
•    אני לא שווה
•    אני לא ראוי
•    אני לא חכם / אני טיפש
•    אני לא אהוב
•    אין לי מקום בעולם
•    לא סומך על אחרים/ על עצמי
•    אני כישלון
•    לא מגיע לי
•    אני לא יפה/ אני מכוער
•    אני אדם רע
•    אני עצלן
•    אני פחדן
•    לא רואים אותי
•    אני רגיש מדי
•    אני קשוח מדי
•    אני אבוד
•    אני מפוזר / קושי בארגון
אחד מאלו או כמה מהם יחדיו.

כלומר, במוח שלנו יש מנגנון בילט אין שלא מאפשר לידע וליכולות שלנו להחליט לגבי עתידנו ולבוא לידי ביטוי (לשאלון לגבי דרך קבלת ההחלטות שלך ניתן להיכנס לקישור כאן)

אז מה עושים?
האם המסננת הזו היא גזירת גורל ונתקענו איתה לשארית חיינו?

לשאלה הזו יש יש 2 תשובות:
1. כן, המסננת הזו תישאר איתנו לכל חיינו.
2. זו אינה גזירת גורל ויש לנו כלים שאם נלמד לאמץ אותם, נצליח לאמן את עצמנו לנהל את המסננת במקום שהיא תנהל אותנו.

כדי לבצע את השינוי עלינו תחילה להבין שהקול הזה שיש לנו בראש הוא לא אנחנו אלה תוצר של הדרך בה גדלנו:
ההורים, הסביבה התרבותית והחברתית, בתי הספר והמשפחה.

התובנה העיקרית שאני מכוון אליה כאן היא שבעצם ההרגלים הם לא אנחנו וכמו שבחרנו מתישהו בעבר לאמץ הרגלים מסויימים, אנחנו יכולים כבוגרים להחליט לאמץ הרגלים חדשים.

כדי שההרגלים החדשים הללו יהיו אפקטיביים עלינו לחבר אותם תחילה לערכים.
באופן כללי ניתן לומר כי הערכים שלנו הם אנחנו. הערכים זה ה"למה" אנחנו קמים בבוקר ועושים את מה שאנחנו עושים.
את הערכים הללו יש לחבר לחזון, כלומר, לאן אנחנו רוצים להוביל את חיינו. מה החלום שלנו לגבי עצמינו.
לאחר שהבנו את החזון, נתחיל לגבש מטרות ביניים. מטרות ברורות הכוללות לוחות זמנים מדידים.
(עוד על בניית ערכים, חזון ומטרות ניתן ללמוד כאן).

והדבר הכי חשוב הוא להתחיל לעשות.
לעשות מתוך הבנה שהדרך להצלחה היא לא תמיד חלקה ויהיו לנו קשיים ותקלות בדרך.
מדי פעם לא נצליח בעשייה.

ויחד עם זאת דבר אחד בטוח: רק עשייה יכולה להוביל אותנו להגשמת המטרות.