כוחו של התת מודע/ ד"ר ג'וזף מרפי - סיכום ספר

המנכ"ל והדלת המסתובבת/ פיטר מורגן קאש

בספרו, מתאר הסופר פיטר מורגן קאש, תאוריה שפיתח מתוך ניסיונו העשיר בעסקים. התאוריה מדברת על כך כי כדי להצליח בחיים, עלינו להיות ערים להזדמנויות הנקרות בדרכינו. להזדמנויות אלה צורות רבות. קאש מציג מספר דוגמאות להזדמנויות הללו מתוך ניסיונו האישי ומתוך מקרים שאירעו לאחרים. קאש פיתח תיאוריה מקורית בכל הקשור ליכולת שלנו לנצל את המזל. לפי התיאוריה שלו, כולנו קשורים ב"רשת החיים". יש מי שיקראו לרשת הזו מזל או גורל, אך בכל מקרה היא כוח המחבר בין אנשים שונים שצריכים לעבוד יחד - גם אם אינם מכירים זה את זה. הרשת מזמנת הזדמנויות שונות למפגש. מי שער להזדמנויות האלה ולא פוחד לנצל אותן, יוכל ליהנות מהמתנות שהרשת מזמנת לו". כדי שנוכל "לנצל את המזל" עלינו להיות מוכנים מבחינה נפשית ואישית. עלינו להיות מודעים למטרות, ליכולות ולערכים שלנו. מודעות זו תדע להוביל אותנו בדרך הנכונה לנו ברגע שהמזל או ההזדמנות תופיע.

צירופי מקרים (קסם המקרה)

"צירופי המקרים" הם אירועים בלתי סבירים, עפ"י קאש, המתרחשים בהפתעה ללא כל הכנה מוקדמת. לטענת קאש, צירופים אלו הם ההוכחה למשהו מסתורי הקיים בחיינו ומאחד את כולנו. "זה התסמין החיצוני, תזכורת אם תרצו, לרשת החיים שמחברת ללא הרף בין אנשים שצריכים להיות יחד, ותוך כדי כך מניחה על דרכינו הזדמנויות להצלחה והגשמה" (עמוד 27).

"איזה עולם קטן?". כמה פעמים אמרנו משפט זה כאשר פגשנו מישהו שלא ראינו זמן רב או אירוע שעליו חלמנו פתאום התרחש בחיינו. חלק מהאירועים החשובים ביותר בחיינו התרחשו לאחר "צירוף מקרים" שכזה. המפגש עם בן/ת הזוג לחיים, עבודה ועסקים. צירוף כזה זו בעצם אמירה של העולם כי הדברים אינם מתרחשים במקרה ולכל אירוע יש משמעות. עלינו להיות ערים לכך ולהיות מודעים לאפשרויות הללו תוך כדי יכולת לנצל אותם לטובתנו. מודעות כזו עשויה לפתוח עבורנו עולם שלם של אפשרויות לזוגיות, עסקים, חברויות ועוד כהנה וכהנה הזדמנויות.

אחת הבעיות בצירופי מקרים הללו היא שהם אינם מודיעים על בואם בקול רם, אלה ברמיזות קלות. הסיבה שאנו מפספסים אותם מדי פעם נעוצה בפחדים שלנו. הפחדים הללו נובעים מחוסר הנעימות שבכישלון. פחד זה סוגר אותנו בפני האפשרויות הגלומות בצירופי המקרים והפוטנציאל נעלם.

קאש מתאר כאן שתי גישות עיקריות:

1.      אלו האומרים כן להזדמנות ורואים בעולם כשפע של אפשרויות. אנשים אלה מתאפיינים בגישה חיובית לחיים.

2.      אלו האומרים לא להזדמנויות ומנוהלים ע"י פחד מכישלון.

"היכולת לגרום לרשת החיים לפעול לטובתכם, תלויה בפתיחות שלכם לאפשרויות שצופן צירוף המקרים" (עמוד 33). אין באמירה זו כוונה לומר שיש "לקפוץ" על כל הזדמנות גם אם תחושת הבטן מזהירה מפני סכנה. אולם, כשמגיעה הזדמנות ותחושת הבטן שלנו מזהה התרגשות חיובית, עלינו לפעול עפ"י תחושה זו תוך כדי נטרול תחושות הפחד. הפתיחות לרעיון כי בכל רגע אנחנו יכולים להיחשף להזדמנות חדשה, מגבירה את הערנות שלנו ומאפשרת לאינטואיציות שלנו לכוון אותנו בבחירות ובעשיה.

קאש טוען כי "רשת החיים" (עליה ארחיב בהמשך) לעולם אינה שוכחת. משום כך, עלינו להיות בנתינה מתמדת. הדינמיקה של החיים מחזירה חזרה במקום הכי לא צפוי, לאלו הנותנים מכל הלב. הפגישה עם צירופי המקרים יכולה להתרחש בכל רגע, אין לדעת מתי זה עשוי להתרחש, בעוד דקה, שבוע, חודש או שנים רבות. עלינו להיות מוכנים כל הזמן לאפשרויות. קאש טוען כי אל לנו להתעלם מאירועים גם אם הם נראים לכאורה לא חשובים. לעולם לא נוכל לדעת מה התועלת שנוכל להפיק מקשרינו עם אנשים. הזדמנויות וערכים אישיים מהווים את המצפן שלנו בכל הנוגע לרשת החיים. "הם מבטיחים שההצלחה וההעשרה האישית יחברו יחד לעשות אותנו אנושיים יותר" (עמוד 45).

ערכים (הבסיס הסודי להצלחה והגשמה)

אחד הדברים החשובים שיש לאדם אלו הערכים והשאיפות שלו. ערכים הם המגדירים אותנו כאנשים. ככל שנתחבר, נהיה מודעים ונגשים ערכים אלה, כך ביטחוננו העצמי יגבר.

ערכים משרתים אותנו גם בעסקים. התקשרות עסקית תוך יצירת אווירה של שיתוף פעולה, יוצרת אווירה נוחה ונעימה העדיפה בהרבה על תחושת חוסר אמון היוצרת אווירה עכורה.

אנשים בעלי ערכים פשוטים כגון: הגינות, יושר אישי, אומץ וגילוי לב, יוצרים בסיס לחיים הרמוניים, מאושרים ומוצלחים יותר. אנשים אלה מפתחים את האנושיות שלהם בדרכם להשגת המטרות. לעומתם, אנשים הפועלים בניגוד ערכי לעצמם, לא יצליחו להשיג עושר המשולב באושר ויחיו חיי אומללות של ניתוק רגשי ושנאה עצמית גבוהה.

בטבע האנושי, ישנם ערכים בסיסיים המשותפים לכולנו. ערכים כמו הגינות וערבות הדדית. כל פעולה שלנו הנוגדת ערכים אלה יוצרת דיסוננס מחשבתי שאינו מאפשר לנו מנוחה. עלינו לנסות ולגשר על דיסוננס זה מולנו ומול הזולת, אחרת דיסוננס זה עלול לפגוע בביטחוננו העצמי. פגיעה כזו עלולה להוביל לניתוק רגשי כדי לא להגיע למצב של כאב או שפיטה עצמית חמורה. מנגד, עשיה התואמת ערכים אלה, מעלה את הביטחון העצמי ומשרה תחושה של התעלו רוחנית.

אין באמור לעיל לכוון לכך כי אסור לנו לעולם לעבור על ערכינו. אין אדם מושלם בעולמנו וככל שאנו עושים יותר עלינו להבין כי אנו עשויים גם לטעות. גדולתו של אדם הוא היכולת שלו להודות בטעות כשנעשתה. כדי שנצליח להגשים את עצמנו ולהיות בני האדם שנרצה להיות, עלינו לאמץ קוד מוסרי. קוד זה מדבר על עמידה בקנה אחד עם ערכינו, להיות מודעים להם ולבחון את התנהגותנו בהתאם. גם במקרים בהם אנו טועים, יש לנו תמיד את קנה המידה מולו אנו בוחנים עצמנו ומתוך כך אנו יכולים גם לתקן.

קאש מדבר על קארמה. "קארמה היא ביסודה הפילוסופיה של מחולל ותוצאה". תפיסה שמקורה במזרח אסיה ומהותה בהקשר התנהגותי הוא שאם נחולל טוב בעולם נקבל טוב בחזרה בדרך זו או אחרת. קאש בוחר לתת לקארמה שם אחר בספר – "רשת החיים". כדי ש"רשת החיים" תפעל לטובתנו עלינו לטפח יושרה פנימית העולה בקנה אחד עם הערכים שלנו ועם רצונותינו. לפני שאנו לוקחים על עצמנו התחייבות כלשהי עלינו לשאול את עצמנו האם אנו מסוגלים לעמוד בה. לאחר מכן, יש לבדוק האם אנו רוצים להתחייב, האם אנו מוכנים לכך ויכולים למחויבות מלאה.

לאחר שענינו על שאלות אלה, עלינו לבחון עוד מספר שאלות:

מה המניע שלנו? מה התועלת עבורנו? האם המטרה ראויה? האם היא שווה את המאמץ? והאם אנו עושים זאת מכל הלב או שאנו עושים למישהו אחר על חשבון האושר שלנו?. עשיה מתוך רצון לרצות אחרים מבלי לקחת על עצמנו מחויבות מלאה, גורמת לתסכול, לעבודה חסרת התמסרות ולבינוניות. עשיה כזו עלולה להיות מסוכנת כיוון שיכולה להפוך להרגל שיפגוש אותנו גם במקומות אחרים בחיינו. במקרים כאלה אנו נוטים לעשות את המינימום ההכרחי ולפגוע בסיכוי שלנו להתפתחות והשגיות. עשיית דברים ללא התחייבות פנימית וכנגד רצוננו מעלה את הסיכוי לכישלון.

אנשים טועים לחשוב כי עבודה עבור שכר גבוה מפצה על חוסר תשוקה בעבודה. זה אולי נכון לטווח הקצר, אולם לטווח הארוך עבודה כזו רק מגבירה את הדיסוננס בין רמת השכר לבין רמת העניין בעבודה. דיסוננס זה מגביר את תחושות התסכול, בלבול, ירידה ברמת האנרגיה ועבודה בינונית ולא מספקת. מנגד, עבודה התואמת ערכים והאמונה כי לעבודתי יש תרומה ומשמעות הן לעולם והן עבורי, מאפשרת לנו להשקיע את המקסימום בעבודה, תוך תחושת סיפוק ושלמות. תחושה כזו מפעילה את "רשת החיים" לטובתנו גם במקומות ובמקרים שלא נצפה לכך כלל.

קאש טוען כי עלינו לטפח חברה של ערבות הדדית. לטענתו, ללא סיוע האחד לשני וקיום שיתופי פעולה, מרחב ההצלחה שלנו יהיה קטן יחסית. הכוח של ה"ביחד" מוביל לאפשרויות של שלם הגדול מסך חלקיו. אנשים ייתנו יותר מעצמם במקומות עבודה ובמערכות יחסים בהם הם מרגישים שמעריכים אותם. משום כך, עלינו להתייחס בכבוד גם לחלשים בחברה מתוך ערכים של הגינות וכבוד הדדי. ערך חשוב נוסף הוא הודיה שלנו כבני אדם על מה שיש ועל הכאן והעכשיו. אנו מורגלים לחשוב קדימה, אל העתיד תוך ניסיון תמידי להמציא דברים חדשים. הרגל זה משרת אותנו מבחינות רבות כיוון שהוא מכוון לשפר את איכות חיינו בעתיד. יחד עם זאת, הרגל זה גורם לנו להתרכז במה שחסר לנו בחיינו כפי שהם כיום. לצד החיפוש והרצון לשפר, עלינו לעצור ולהיות ערים לשפע המצוי סביבנו ברגע זה ולהיות שמחים בחלקנו. כדי להצליח להפריד בין החסר לקיים עלינו לדעת להבדיל בין שני מושגים חשובים: "צרכים" ו"חשקים". לא כל פריט טכנולוגי הוא צורך ולעיתים קיים בלבול בין המושגים הללו. צורך, הינו דבר חיוני לשיפור איכות החיים או לצורך קיומנו הממשי. מנגד, חשק הינו משהו שיכול לשפר את איכות חיינו אולם אנו יכולים להסתדר גם בלעדיו. חוסר ההבנה וההבחנה בין המושגים, עלול ליצור תסכול ולהוביל לתחושת אומללות. כדי להימנע מתחושות אלה, עלינו להיות ערים, כאמור, ולהודות על מה שיש לנו בחיינו.

כישלון – צעד בדרך להצלחה

כישלון הוא צעד חיוני בהצלחה. בניגוד לתפיסה הרווחת בחברה הגורסת כי כישלון הינו מצב סופי וסטאטי, קאש מציע בספר נקודת מבט קצת שונה. אדם מצליח מתייחס לכישלון כמשהו זמני, כמקרה שממנו ניתן ורצוי ללמוד ולהשתפר לטווח הארוך. אנשים כאלה מסתכלים על החיים כרצף של הזדמנויות מוצלחות יותר או פחות. קאש מדמה את החיים לקו גלי, אשר הצלחה וכישלון הינם נקודות שונות על פני הרצף של הגל:

כל נקודה ברצף הינה זמנית בלבד. ההבדל האמתי בין אנשים הרואים בכישלון מצב נתון לבין אלו שאינם נעוץ בגישה שלהם לכישלון. בעוד שבעלי ההשקפה הפסימית חשים בתסכול וייאוש, בעלי ההשקפה האופטימית רואים בכישלון חוסר הצלחה זמני בלבד. אנשים כאלה מתחברים ל"רשת החיים" ובוחנים דרכים חלופיות להצלחה.

אנו נוטים לחזור על פעולות אותן נקטנו בעבר ומצפים לתוצאות שונות. נטייה כזו לא תסייע אם ברצוננו בהצלחה. רובינו נוטים לשנות דפוס התנהגות רק לאחר שחווינו כישלון גדול. רק אז אנו עוצרים לבחון את התנהלותנו. פועל יוצא מכך הוא שכישלון הוא שלב הכרחי בהתפתחותנו כבני אדם. "בסופו של דבר הכישלון יכול לעזור לנו להפוך לאנשים הייחודים שאנחנו באמת. אם אתה ייחודי, אינך יכול אלא להצליח" (עמוד 93).

קאש מציין 5 כללים להפיכת כישלון להצלחה:

• 1.      1. "הקשיבו ללבכם" – יש לשאול את עצמנו מי אנו רוצים להיות באמת? כישלון עשוי לגרום לנו לפקפק בעצמנו ושאלה זו תאיר את עיננו בנוגע למטרות שלנו בחיים והאם אנו באמת ובתמים שואפים להגשים אותן. השגת מטרות שהוצבו לנו ע"י הסביבה ונבחרו עבורנו ע"י מישהו אחר, אינן מטרות ראויות ואינן עולות בקנה אחד עם השאיפות שלנו. מטרה כזו מולידה תסכול ואומללות.

• 2.      2. "הקשיבו לביקורת" – לאחר חווית כישלון, יש להקשיב לביקורת ולנסות ללמוד ממנה. הדרך להצלחה היא גם הבנת החולשות שלנו, תיקונן וניסיון מחודש. יש לשים לב לכך כי לא כל דברי הביקורת הינם דברי טעם. עלינו לבחון אותם תוך ניסיון להוציא מהן את המסרים העשויים לסייע לנו לתקן ולהצליח בהמשך.

• 3.      3. "כן, אתם מסוגלים" – כמעט כל אחד יכול לעמוד במטרות אותן הוא מציב לעצמו בחיים. אולם, את הדרך למטרה, על כל אחד בנפרד למצוא בעצמו. בפני כל מטרה עומדים מכשולים, גדולים כקטנים. עלינו להבין זאת, להיות מוכנים לכך וע"י החיבור לערכים ולמטרות לנסות להתגבר עליהם. "התשובות קיימות. הפתרונות ממתינים שיגלו אותם. אבל אין תחליף לחיפוש כן, רציני ובכוונה ברורה למצוא את התשובה בשבילכם" (עמוד 102).

• 4.     4.  "לעולם אל תקבלו סירוב" – כדי להגשים מטרה בה אנו מאמינים, יש לפעול בכל דרך אפשרית (ובתנאי שהיא חוקית). קבלת תשובה שלילית בדרך למטרה לא אמורה לרפות את ידנו ובתנאי שאנו מאמינים בלב שלם במטרות.

• 5.      5. "האמינו בעצמכם, במאמצים שלכם וברשת החיים" – כאמור, לחיים דפוס גלי, כישלון ממוקם בצד הנמוך של הגל. כמו הגל כך לחיים יש אנרגיה. אנרגיה זו תקפיץ אותנו למעלה מהמקום הנמוך במיוחד אם נעשה ככל יכולתנו להצליח. במקרה של כישלון, יש לקח פסק זמן למחשבות ולהתארגנות מחדש. רק לאחר שנצבור מספיק אנרגיה לפעול שוב, ניתן לחזור לחפש ולמצוא דרכים חדשות להתמודדות. רשת החיים פועלת כך שאם נפעל בנחישות ובאמונה מלאה בעצמנו ובמטרות הפתרון יגיע בהמשך הדרך.

איך לקבל כן

כאמור, בחיים, השגת מטרות והצלחה כרוכים דרך לא מעט כישלונות ובעיות בדרך. כל איש מכירות מתחיל יודע כי הדרך להצלחה במכירה עוברת דרך לא מעט סירובים. משום כך, בחיים כמו בעסקים, עלינו לדעת להתמודד עם דחייה. אקט הדחייה גורר התמודדות עם רגשות שליליים הצפים בנו. עלינו לגבש דרכי התמודדות עם רגשות אלה.

קאש מתאר 2 דרכים להתמודדות עם רגשות הדחייה:

1.      להתנסות בדחיות. מתרגלים ומתחזקים מכך לאורך זמן.

2.      ללמוד מההתנסות. לנסות ולהשתפר כדי לצמצם את האפשרויות להידחות בהמשך.

דחייה היא הזדמנות נהדרת לשפר את עצמנו ויש לה עבורנו מסר, אם דרך ההצגה העצמית או את אופן התנהלותנו. אל לנו לקחת את הדחייה באופן אישי אלה להתפתח וללמוד ממנה כבני אדם. אחת השאלות שעשויות לסייע לנו כאן היא מדוע הזולת הגיב כפי שהגיב? מה מניע אותו? אם נצליח להגיע לתשובות לשאלות הללו, נוכל לשנות את דרך התנהגותנו ואופן הצגת הדברים וכך לשפר את סיכויינו לקבל בהמשך תשובות חיוביות שיחברו אותנו למטרות (לא ע"ח ערכים ולא כריצוי לצד השני).

את החלק הזה בספרו, קאש מכוון בעיקר לאנשי מכירות ועסקים, אולם, ניתן בקלות רבה גם להתייחס לכך בהתנהלות אנשים בחייהם הפרטיים. לטענתו, כדי להצליח במכירות (או בחיים) עלינו לנסות ולהבין מה הסיבות בגינן אנשים אומרים לנו לא. לטענתו, הסיבה העיקרית לכך היא פחד.

הפחד הראשון עליו קאש מדבר הוא הפחד מאנשים. למעשה, כשאדם המונע מפחד כזה אומר לנו לא, הוא בעצם אומר לנו שהוא אינו סומך ובוטח בנו. ככל שנאיץ בתהליך המכירה כך נשדר לצד השני שאנו מעוניינים אך ורק בכספו ולא מעוניינים באינטרסים משותפים. אנשים מפתחים חשדנות כשהם מפרשים התנהגות אינטרסנטית שלנו שאינה אמפתית לרצונות שלהם. אנשים חוששים מרמאיות ויצירת קשרים שטחיים בלבד עם הזולת מעלים חשש זה. מכאן יוצא, כי אם רצוננו לפתח קשרים טובים עם אנשים, אם לטובת עסקים ואם לטובת יצירת חברויות, עלינו לפתח עימם מערכת יחסים עמוקה כדי לייצר מערכת אמון יציבה. מחקר אודות העסק של הזולת או גילוי עניין אמתי בדבריו יובילו לחיבור מעין זה. יש לנסות ולהכיר את האנשים עימם ברצוננו לעשות עסקים ולהגיע למצב ש"תמיד עדיף שאדם יקנה מכם, מאשר שאתם תמכרו לו" (עמוד 134).

בעסקים, כמו בחיים, עלינו לעשות ככל שניתן כדי לקיים הבטחות שנתנו לאחרים (אינטגרטי אישי וציבורי). אנשים זקוקים לתחושת ביטחון. כדי לייצר ביטחון זה עלינו להבין מה הם הצרכים של הצד השני. במיוחד בעסקים, עלינו להיות בקשר מול הצד השני בכל מצב, גם כשהעניינים משתבשים. במקרה כזה, עלינו לשקף את המצב ולגבש יחד אסטרטגיות שונות לפעולה.

ישנו פחד נוסף המלווה אותנו בקשרים עם אנשים ובעסקים. פחד זה נובע מחוסר ידע או חוסר ניסיון. אנשים אוהבים לדעת כי הם עושים עסקים ומפקידים את ביטחונם האישי או הכספי בידי אנשים בעלי כישרון ויכולת. "כשאנו נאלצים לבחור, נעדיף תמיד ידע על פני קסם אישי" (עמוד 136). כדי להתמחות בתחום שלנו, עלינו להבין את המאפיינים האנושיים בתחום בו אנו עוסקים.

פחד אחרון עליו מדבר קאש נובע מדוגמא אישית. עלינו להעביר מסר של אמון, יושרה, ידע ומיומנות ללקוחות ולשותפים. מסר הסותר ערכים אלה, עלול להוביל לחשדנות כלפינו ולהרחיק מאתנו את הזולת, הן בעסקים והן בחיים הפרטיים.

ניצול הזדמנויות

קאש מדמה הזדמנות להימור. לטענתו, כשזו נקרית בדרכנו יש לנו האפשרות להיענות לה או שלא. הענות עלולה להוביל לכישלון ויחד עם זאת, רק היענות יכולה להוביל גם להצלחה. האופטימיים שביננו מהמרים מבלי לבחון באמת את המצב כיוון שהם מתלהבים מהאפשרויות שההזדמנות מאפשרת. כדי לא "לקפוץ למים" בצורה עיוורת, עלינו לבחון את האפשרויות, תוך נטרול האגו עד כמה שניתן ולהחליט ממקום שקול האם כדאי או לא להמר.

קאש מציע 7 כלים לבחינת הסיכוי להצליח מהזדמנות:

• 1.      בדיקה מה מציעה ההזדמנות? מה התועלת הצפויה ממנה?
• 2.      מה בדיוק אנו עלולים להפסיד אם הדברים לא יסתדרו כפי שאנו מצפים?
• 3.      האם יש לנו אפשרויות אחרות?
• 4.      האם אנו מוכנים להקדיש ליוזמה זו זמן, מרץ ומאמץ? והאם הפחד בלבד מונע מאתנו לעשות את הצעד או שיש גם גורמים פיסיים אחרים?
• 5.      האם יש לנו הבגרות, החוכמה או הניסיון לטפל בסיטואציות הצפויות במיומנות הנדרשת?
• 6.      האם הסיטואציה הזו מאפשרת לנו הזדמנות לעשות משהו שנהנה ממנו או נאהב לבצע?
• 7.      מה אומרת לנו תחושת הבטן? אם התחושה אומרת לנו כן לבצע, כנראה שזו הזדמנות טובה עבורנו גם מבלי שנענה על השלבים הקודמים.

תשובות חיוביות לשאלות הללו יחד עם תחושת בטן חזקה כי ההזדמנות נכונה עבורנו הם סימן טוב לכך כי עלינו לקחת את ההזדמנות ולנצל אותה. כניעה לפחדים, מסכנת את הצלחתנו וגם פוגעת לנו בביטחון העצמי. ניצול הזדמנות זו גם דרך נהדרת להכרות עצמית בצורה חדשה ופיתוח הביטחון העצמי. פעולה כזו מקרבת אותנו צעד נוסף להיות האנשים שנבחר להיות.

ניתן לסכם זאת בשני כללים קצרים:

·         הזדמנות המחוברת לערכים ולחזון – "לקפוץ למים"

·         הזדמנות שאינה מחוברת לערכים ולחזון – לוותר.

בכל מקרה, מכיוון שהזדמנות הינה סוג של הימור בדרך- כלל, ואין ערובה להצלחה, עלינו להיות מוכנים לקחת סיכונים ולפעול באין מחיר ובמוכנות להתלכלך. כנראה שצפויות לנו פעולות חדשות אותן איננו רגילים לבצע ולכן, החיבור הערכי כל כך חשוב. חיבור כזה יאפשר לנו לבצע פעולות שאינן תמיד נעימות לנו לביצוע ויתכן שאף שאנו צפויים לתגובות לא נעימות גם מהסביבה. עלינו להיות מוכנים וערוכים להתמודדות כזו כיוון שאנו ממקודים במטרה התואמת את היעוד שלנו.

התמחות

רכישת ידע ייחודי הופכת אותנו למומחים וברי סמכא בתחומנו. התמחות בתחום ייחודי מאפשרת לנו לגבות תשלום גבוה יותר בעד כישורנו. כדי לייצר מומחיות, עלינו לצבור השכלה, ידע וניסיון מעשי בתחום בו אנו בוחרים.

אחת הסיבות העיקריות מדוע לא כולנו מתמחים בנושא מסוים היא שרוב בני האדם אינם יודעים מה הוא היעוד שלהם ואינם מתעסקים בתחום אותו הם אוהבים. משום כך, אנו חיים בסוג של המתנה למצוא את היעוד שיאפשר לנו סיפוק בחיים. המתנה כזו תולה את האושר שלנו בגורם חיצוני ומובילה לתקיעות.

כדי שנוכל להפיק תועלת ונהיה יותר מסופקים מעבודתנו עלינו לפעול בארבעה רבדים:

• 1.      אכפתיות מהעבודה אותה אנו עושים.
• 2.      למידת התחום תוך פיתוח מלוא הפוטנציאל של כישורנו.
• 3.      הפניית הקריירה לכיוונים החשובים לנו ביותר.
• 4.      לתת לרשת החיים אפשרות לעזור לנו.

שימת לב לשלושת הרבדים הראשונים ופעולה על פיהם, תוביל את רשת החיים לטובתנו. המפגש עם רשת החיים עשוי להתפרש כצירופי מקרים אליהם, כאמור, עלינו להיות מודעים, מוכנים וערים.

עיסוק בתחום אליו אנו מחוברים רגשית וערכית, יעורר בנו אכפתיות והתרגשות. מנגד, עיסוק בתחום אותו אנו לא אוהבים, יוליד תסכול וחיי אומללות. עלינו לנסות ולהימנע מכך ככל שניתן.

מכאן, נשאלת השאלה, כיצד נוכל לגלות מה חשוב לנו באמת?

התשובה לכך היא כי עלינו לבחון מה מעורר בנו תשוקה. לעיתים התשובה נמצאת בדברים אותם אנו בוחרים לבצע בשעות הפנאי שלנו. ניתן לבדוק ולנסות להיזכר במה אהבנו לעשות בתור בני נוער לפני שהפחדים והחברה חסמו לנו את החלומות. כדי למצוא את היעוד עלינו להבין מה הם החלומות שלנו ולגבש דרכים להשגתן.

לאחר שמצאנו את היעוד, עלינו להתחיל לפעול להשגת המומחיות. אין כאן קיצורי דרך, עלינו להיות יסודיים ולפעול בצעדים קטנים מלמטה כל הדרך למעלה. עלינו לנסות ולהכיר כל רובד אפשרי בתחום בו אנו בוחרים. בדרך זו נוכל לייצר מומחיות ושליטה בכישורים בצורה אופטימלית. מומחיות ומקצועיות מהווים חלק חשוב מאוד בהתפתחותנו כאנשים. גילוי התכלית שלנו ומיצוי הפוטנציאל הגלום בנו לטובת השגת התכלית. במילים אחרות, התפתחות מקצועית תושג רק לצד התפתחותנו כבני אדם.

"רשת החיים"

"אנו מפיקים את המרב מרשת החיים כשאנחנו יוצרים קשרים חיוביים עם אנשים ועם מאורעות" (עמוד 187). כשאנו מתפתחים כבני אדם, אנחנו נפתחים לאפשרויות העצומות הגלומות בעולם ויכולים להתחיל לנצל הזדמנויות אלו לטובתנו. הזדמנויות אלה נקראות ע"י קאש – "רשת החיים".

קאש מסכם את סיפרו באמצעות 10 דרכים באמצעותם ניתן לגרום ל"רשת החיים" לפעול לטובתנו בעיקר בעסקים אך לא רק:

• 1.      השתתפו בכנסים – למידה ועדכון לגבי חידושים, הזדמנויות להכיר אנשים בתחום עיסוקנו, ליצור קשרים ולקבל השראה.
• 2.      לעבור קורס עמידה בפני קהל.
• 3.      לקרוא. הזדמנות קיימת בכל מקום. מאמרים, עיתונות, ספרים וכו. אין לדעת מאיזה מקום תגיע הזדמנות או יגיע רעיון.
• 4.      ענייני היסטוריה. אישית, משפחתית, ארצית או כלל עולמית. הכרת ההיסטוריה מסייעת להבנת הלך הרוח של אנשים אחרים כמו גם הבנת תהליכים אישיים וחברתיים.
• 5.      ללמוד שפה נוספת.
• 6.      קביעת מטרות והשגתן. זו היא דרך למימוש השאיפות שלנו. לצפות את העתיד ולפעול למען השגתו. "היזהרו במשאלת לבכם, כי הן עלולות להתמלא" (עמוד 201).
• 7.      נקטו יוזמה, אל תסתפקו בתגובה. מספק שליטה על החיים במקום תחושה של קורבנות שאינה מקדמת.
• 8.      אספו כרטיסי ביקור.
• 9.      בחרו ענף ספורט אותו אתם אוהבים ותעסקו בו (מעלה אנרגיה ומוטיבציה).
• 10.  תרגלו הכרת תודה. ענווה והתמסרות, סליחה, הודיה לאחר ולעצמי. כחלק מחיבור ערכי וחיבור עצמי.

סיכום

הספר מדבר על מגוון האפשרויות הרחב העומדת לפנינו בעולם. כדי להיות מוכנים לקבל את הידע ולנצל את האפשרויות, עלינו לפתח מודעות ראשית לעצמינו. מודעות זו מתפתחת ע"י הבנת והכרת הערכים שלנו תחילה. לאחר שנעשה זאת נוכל לכוון לעתיד ולבחור מטרות ויעדים התואמים את הערכים ולפתח חזון שהוא בעצם היעוד שלנו בחיים. רק פעולה תואמת חזון תסב לנו אושר בחיים ולא תגרור אותנו לתסכולים וחיי אומללות.

קאש מדבר על "רשת החיים" שפועלת לטובתנו. מבחינתי כמאמן, אני מבין זאת כי בעולם קיים שפע אינסופי שאליו אני יכול להתחבר וליהנות מפרותיו, רק באמצעות חיבור עצמי המגיע מחיבור ערכי עמוק. עשיה מתמדת לכיוון המטרות תורמת להעלאת הביטחון העצמי שלנו ומונעת תסכולים גם במקרים של חוסר הצלחה. חיבור ל"רשת החיים" ייתכן רק אם ניפתח לקשרים גם עם אנשים אחרים. מכל אדם ניתן ללמוד, והכרות אנשים זו הזדמנות נפלאה עבורנו ללמוד על עצמנו ועל העולם. הכרות כזו גם עשויה לפתוח לנו עולמות שפע נוספים. חיבור לאנשים אחרים יכול להתבצע רק מתוך אמפתיה אמתית, הכלה ונתינה.

קאש מתאר אנשים מתוסכלים או אומללים כאנשים הפועלים בניגוד לעקרונות שלהם הן בחייהם הפרטיים והן בעבודה. תסכול מעין זה, מוביל לתחושות של חוסר אונים ולמצבים של תקיעות בחיים, לפחד משינויים ולחוסר אפשרות ליהנות מ"רשת החיים". אנשים כאלה מונעים ע"י פחד ובעצם אינם מנהלים למעשה את חייהם.

מנגד, אנשים הקובעים את מטרותיהן לאור החזון האישי המחובר ערכים, מנהלים את חייהם, פתוחים לרעיונות חדשים והזדמנויות. אנשים כאלה, פתוחים ומפרשים צירופי מקרים כאות מ"רשת החיים" הפועלת לטובתם ומכוונת אותם לכיוון ההצלחה.

מבחינה אישית, הספר מחדד לי את התפיסה האימונית כי הערכים שלי הם המצפן לאורם אני בוחן את הפעולות שלי. כמו כן, ערכים אלה מובילים אותי בעשייה המתמדת לכיוון השגת המטרות וחזון חיי, תוך שימת דגש להזדמנויות שהעולם מזמן לי בשפע רב. אני מבין כי אין מושלם בעולמנו וכי טעות או כישלון הינם זמניים בלבד. אני בוחר ללמוד מכישלונות כיוון שהם שלב הכרחי לשיפור עצמי בדרכי להצלחה.