כוחו של התת מודע/ ד"ר ג'וזף מרפי - סיכום ספר

שיחות עם אלוהים – ניל דונאלד וולש

בספר מעניק המחבר ניל דונאלד וולש לקורא תובנות רבות, כמתקשר רוחני עם אלוהים, המנהל עימו דוח שיח תקשורי, אודות נושאים רבים הקשורים בחיי היומיום : החל בתשובות של אלוהים למחבר ש”מיועדות לכלל תושבי העולם” אודות התנסויות, רגשות ומחשבות, תובנות על פחד ואהבה, ניפוץ מיתוסים דתיים, אנרגיה, מורים רוחניים ולימוד רוחני, זמן ויחסיות, טוב ורע ואפשרות הבחירה, גיהנום וגן עדן שיפוט אלוהי והעדר ביקורת אלוהית, מחשבה בוראת מציאות, פחד מושך אנרגיה דומה, מרכזיות האהבה, מהות הסבל וההנאה, יחסים אישיים, הערכה עצמית, עקרונות השפע, רצונה של הנפש, חופש, הוויה והתנסות.

הספר מציג 2 רעיונות מרכזיים:

·         העולם נברא עם שתי רגשות בסיסיות – אהבה ופחד. כל שאר הרגשות הן נגזרות של שתי הרגשות הללו. כל ההחלטות שלנו נובעות מהרגשות הללו.

·         אנו מתנהלים בחיינו מתוך שתי גישות בסיסיות – קורבן או בחירה. כל מה שאנו עושים בחיינו נובע מגישות אלה. אנו בוחרים את מעשינו לטוב ולרע. גישה של בחירה מובילה להתפתחות, צמיחה, אחריות למעשינו ולמתרחש בחיינו ומוביל לקירבה אל אלוהים שזו המטרה האמיתית של הנפש. גישה של קורבן אינה מאפשרת התפתחות וגוררת האשמות של עצמינו או של הזולת למצבינו בחיים.

בכדי שאלוהים יתגלה בעולם הגשמי, על האדם להאמין ביכולתו לשנות ולשלוט בחייו. בכדי שנוכל לקבל את רצונותינו עלינו להודות ראשית על מה שיש. תפילה המבקשת לקבל דבר מה מצביעה על חסר בחיים. הודיה מדגישה את הברכה וההוקרה לגבי מה שיש.

מטרת האדם היא לגלות את האמת האישית שלו. בדומה למדענים שערערו על האמיתות בעולם בזמנם וגילו ממצאים מדעיים חדשים, כל גם על האדם לערער על התפיסות והחינוך בכדי להבין מי הוא באמת.

החיים הם יצירה תמידית. על האדם ליצור את עצמו לפי מהותו האמיתית ולהיפתר מהצורך לחכות אחרים. שאפתנות הנעוצה ברצון להידמות לאחר אינה משרתת את האמת הפנימית שלנו וההבנה עד כמה אנחנו מיוחדים ונפלאים.

כאמור, הספר מדבר על כך שיש בעולם שתי רגשות בלבד, "אהבה" ו"פחד. כל השאר הן נגזרות של שתי רגשות אלה. כאשר אנו מביעים רגש של אהבה כלפי הזולת אנו מייד מתמלאים בפחד שמא הוא לא יחזיר לנו אהבה וגם אם אנחנו מקבלים אהבה חזרה אנו מתחילים מייד לחשוש פן אהבה זו תגמר. זו אינה אהבה אמיתית אלה אהבה מותנית בקבלה חזרה.

·         הפחד – מכווץ, סוגר, מכנס, הורס, פוגע ומוריד

·         האהבה – מפתחת, מרחיבה, מגלה, מרפאת ומרוממת.

אלוהים הוא הבורא של העולם ואת אשר בו. מרגע שברא, אלוהים אינו מתערב בבריאה ובהחלטות שלנו בחיים. אלוהים הוא כמו ההורה השולח את ילדיו לשחק אך אינו מתערב במשחק. כמו הורה טוב, אלוהים מבין כי כדי שנוכל להתנסות באמת בחיים, עלינו לבחור בעצמינו ולכן העניק לנו את זכות הבחירה. כך שלמעשה, האדם הוא זה שבורא את חייו הלכה למעשה. המשמעות של יכולת זו לאדם, היא שהבחירה היא עבודת האלוהים בידי אדם.

בניגוד לאופן בו חונכנו מילדות, אלוהים אינו אל של שכר ועונש, רע וטוב, אסור ומותר. חינוך מעין זה הוביל אותנו לתפיסה עצמית כי אנו "לא מספיק טובים" אל מול אידאל הטוב ורע ומכאן נובע חוסר הביטחון הבסיסי שלנו, הדמיון נפגע ואנו חיים בתחושה של אהבה מותנית.

העולם נברא בחוסר והוא אינו מושלם. כדי שנוכל להבין את העולם עלינו להתנסות בכל מה שיש לעולם להציע לנו והתנסות זו לעולם אינה מסתיימת כך שההתפתחות היא אינסופית, כמו היקום. אין דבר כזה "גילוי עצמי". אין "עצמי" שניתן לגלות. אנו בוחרים את מעשינו ומתוך כך מתנסים בעצמינו ובוראים את קיומנו בעולם. כדי להתפתח אנחנו צריכים לאמץ גישה והחלטה מודעת של מי אנחנו רוצים להיות ולפעול כדי להשיג תכלית זו.

אלוהים ברא את העולם בצלמו ובדמותו, כלומר, האדם נברא עם יכולת בריאה יש מאין. דרך הבריאה העצמית, האדם מחיל ללמוד על עצמו, מגשים את מהותו וכך מוצא את האלוהים שבתוכו. לשם כך, נברא האדם כך ללא זיכרון למהותו האמיתית, ודרך ההתנסות בחייו ותוך כדי בריאה, הוא מגלה ונזכר אט אט במהותו האמיתית. כדי לדעת מי אנחנו, עלינו להבין תחילה דרך התנסות, מי אנחנו לא. הדרך לזיכרון, עוברת בבחירות שלנו כיצד נרצה לנהל את חיינו.

כאמור, הספר מדבר על שתי גישות, קורבן ובחירה.

בעולמנו ישנם תופעות שלכאורה אינם בשליטתנו כגון אסונות טבע, תאונות דרכים, מלחמות ועוד. אך למרות שאנחנו כיחידים לא גרמנו לתופעות הללו, אנו יכולים לשלוט ולבחור כיצד אנחנו מגיבים להם. יש הבוחרים בתגובה של חוסר אונים ויש הבוחרים בגישה של עשיה, תרומה לקהליה, פיתוח תוכניות לנהיגה בטוחה, נסיון לשינוי פוליטי ועוד. בעולמינו אין קורבנות, הכל תוצאה של בחירה. אל לנו לשפוט אחרים על מעשיהם אלה להיות אחראים למעשינו בלבד. לקיחת האחריות על כל הסובב אותנו ומתרחש בחיינו היא המפתח לחולל שינוי. ההבנה שאני אחראי מאפשרת לי לשנות את העשיה לטובת בריאת מציאות אחרת הרצויה לי. לכולנו יש הרגלים בחיינו. אחת המפתחות לשינוי הוא לזהות הרגל שכבר אינו משרת אותנו ולבחור להמירו בהרגל אחר המייצג את מי שנרצה להיות.

סבל הינו תוצאה של מחשבה שגויה או של שיפוט לא נכון. להבדיל מהתפיסות המונוטאיסטיות לגבי ה"חטא הקדמון", הסופר מציג מושג זה בצורה קצת אחרת וכמחשבה ראשונית שגויה שמולידה עוד ועוד מחשבות שגויות המעצימות את רמת הסבל. תפיסה זו של "חטא קדמון" מובילה גם לתפיסה שונה של גן עדן וגיהינום. הגיהינום עפ"י וולש הוא מצב תודעתי המתקבל כתוצאה מהתנסויות בתוצאות גרועות מתוך אפשריות קיימות. סבל הנגרם מחשיבה שגויה. גיהינום בפשטות הוא הניגוד לשמחה, אי הגשמה ותחושה של לא ראוי.

בכדי שנוכל להכיר את עצמנו באמת, עלינו להיפתר מכל הפחדים והגורמים המעכבים בחיינו. "אם אני חי מתוכי אני חי מתוך חוסר" (ע"מ 40). ערכינו, מסייעים לנו לקבוע ולהבין מי אנחנו ולאן אנו בוחרים לנווט את חיינו.

למוסדות בעולם יש אינטרסים לשמר את מצב התרדמת הנוכחי באדם בכדי שלמר את השליטה שלהם בפרט:

·         תעשיות הביטחון – אינטרס כלכלי של שימור מצבי מלחמה

·         רופאים – נגד תרופות מצילות חיים ורפואה לא קונבנציונלית כדי להמשיך ולשמר את הסמכות הרפואית הבלעדית שלהם בעולם המערבי.

·         מוסדות הדת – מנציחים תורה של שכר ועונש, אסור ומותר בכדי לייצר שליטה על ה"אמת" וע"י כך שליטה על אנשים.

3 חוקי בריאה בסיסיים

נקודת המוצא היא כי המחשבה מולידה את החיים והיא הצעד הראשון בבריאה:

1.      אנחנו יכולים להשיג את כל מה שנרצה ונדמיין.

2.      אנו מושכים לעצמינו את הדברים מהם אנחנו פוחדים.

3.      אהבה היא התכלית והמציאות הסופי. היא גן העדן. אם נחשוב אהבה, נקבל אהבה.

"רגש הוא אנרגיה בתנועה" (ע"מ 50). כאשר אנחנו מניעים אנרגיה אנו בוראים השפעה, הנעת אנרגיה רבה בוראת חומר. אנרגיה אינה מתכלה לעולם. כאשר אנחנו מרגישים פחד, אנחנו מושכים אותו וכאשר מרגישים אהבה, אנחנו מושכים בריאה המכוונת למטרות חיינו האמיתיות. פועל יוצא מכאן הוא כי אהבה עצמית ואמונה ביכולתנו כבחירה, הם תנאים בסיביים להצלחה שלנו. כל מה שקורה בחיינו זו התנסות ומבלי שנכיר את הקושי לא נוכל להעריך את ההצלחה.

כאמור, מוסדות הדת הנחילו לנו מזה מאות ואלפי שנים, תפיסת אלוהות של טוב ורע, שכר ועונש בכדי לייצר שליטה תוך כדי החדרת פחד. תפיסה זו משפיעה על המין האנושי באופנים הבאים:

1.      האדם הינו ייצור חינוך ולא באמת בוחר בעצמו.

2.      אנו מונעים ע"י פחד המונע מאיתנו את גילוי האמת על עצמינו. הפחד עוצר אותנו מלבצע פעולות שיקדמו אותנו למטרות שלנו ולחיבור העצמי.

הספר מציג תפיסה אלוהית שונה לחלוטין מזו. לאלוהים, עפ"י וולש, אין כל דרישה מהאדם "לעבוד אותו" עפ"י קנה מידה של אסור ומותר, שכר ועונש. וולש טוען כי תכלית הבריאה היא הבריאה עצמה ו"רצון" האלוהים האמיתי הוא:

1.      להכיר את האלוהות. הכרה של אלוהות שלימה יכולה להתקבל רק מתוך התנסות בעולם לא שלם.

2.      האדם יכיר את עצמו ע"י כוח הבריאה המצוי בתוכו. הכרה זו מתקבלת רק ע"י התנסות.

3.      שתהליכי החיים יהיו מתוך שמחה מתמדת ובריאה מתמשכת תוך התפתחות תמידית.

הדרך להגעה לשלמות אישית

1.      הבנת הערכים שלנו.

2.      בחירה מתמדת של הערכים ובדיקה תקופתית לגבי ההתאמה שלהם אלינו והאם הם משרתים אותנו.

3.      בחינה מתמדת של הערכים והיכן אנו נמצאים בדרך להגשמתם.

4.      הצגת ערכינו לעולם בלי כל חשש.

הדרך להשגת המטרה של פעולה התואמת את ערכינו עוברת דרך המשוואה הבאה:

מחשבה + מילה + מעשה = תוצאה רצויה

• ·         נפש – סכום כולל של כל רגש שהרגשנו (בראנו בתוכנו) מאז ומעולם.
• ·         זיכרון – הכרה שיש לנו בנוגע לחלק מהרגשות. צירוף של זיכרונות מאפשר לנו לדעת מי אנחנו באמת.
• ·         מחשבה – תחילתו של תהליך הבריאה. העולם הפיסי מכיל דברים שהיו פעם מחשבה של מישהו אחר והיקום הוא תולדה של מחשבה אלוהית.
• ·         מילה – מחשבה שבאה ליידי ביטוי. מילה היא שיגור אנרגיה של בריאה.
• ·         מעשה – מעשים הם מילים בתנועה. מילים שבאו לידי ביטוי מעשי. מעשה הוא תהליך בריאה אלוהי או ניסיון אנושי בעבודת האלוהים.

הנפש שואפת להתפתחות תמידית. הדרך להתפתחות עוברת דרך התנסות בקשיים. כדי שנוכל להבין מה היא הדרך הנכונה לנו, עלינו להתנסות בדרכים שונות ולשלול את מה שלא טוב לנו, להמשיך ולחפש עד אשר נמצא מה נכון לנו. הנפש שואפת להתנסות באהבה מושלמת. האהבה המושלמת היא אלוהים. כדי להשיג זאת על האדם להיות במודעות עצמית גבוהה. מודעות זו תאפשר לנו בחירה נכונה של הדרך שלנו להתפתחות. תנאי בסיסי להצלחה היא האמונה ביכולותינו לשנות את המציאות לטובת ההגעה אל האמת ולתכלית שהיא כאמור, אהבה.

כפי שנאמר לעיל, עלינו לנסות ולשנות הרגלים שאינם משרתים אותנו. פועל יוצא מכך, הוא לנסות להמיר מחשבות שליליות במחשבות חיוביות. האפשרות לעשות זאת מחייבת מודעות. העבודה היא איטית ובצעדים קטנים ודורשת תרגול יום יומי.

אנו גדלים בתחושה תמידית שאנחנו "לא מספיק...". תחושה זו מובילה אותנו למציאות של חוסר בחיים. לוקחים מאיתנו את זכות הבחירה האמיתית, כאשר הורינו, מוסדות החינוך, מוסדות הדת, המדינה, הצבא, עבודה ועוד, מקבלים הרבה החלטות במקומנו וקובעים עבורנו מה הוא טוב ומה נכון. עלינו לערער על "אמיתות" אלה ודרך ההתנסות בחיים ללמוד לבחור מה נכון עבורנו. דרך נוספת להבין מי אנחנו היא קשרים עם אנשים אחרים. קשרים אלה מסייעים לנו בשיקוף העצמי ומאפשרים לנו להתפתח גם כן.

"תכלית היחסים האישיים היא להחליט, איזה חלק מעצמך היית רוצה לראות "מוצג", ולא איזה חלק מהזולת אתה יכול לתפוס ולהחזיק" (ע"מ 115)... "שיהיה לך אדם אחר שעמו תוכל לחלוק את המושלמות שלך" (ע"מ 116). "ידאג כל אדם המעורב במערכת יחסים אשיים לא לזולתו, אלא אך ורק לעצמיותו" (ע"מ 117). מערכות יחסים המונעות מתלות, מגיעות מחוסר אהבה עצמית. חוסר אהבה זו מוביל אותנו לצפייה כי האדם האחר יאהב אותנו וזה יכסה על המחסור האישי שלנו. כשזה לא קורה, אנו חוששים שגם בן/ בת הזוג לא יאהבו אותנו, מייצרים תלות, מנסים כל הזמן למצוא הוכחות לכך שאוהבים אותנו וכשלא מקבלים מה שרוצים מנסים לכפות עצמינו עליו.

בעל המודעות הגבוהה, מביא עצמו לתוך מערכת היחסים מתוך ביטחון והכרה עצמית. הכרה זו מולידה מערכת יחסים שבה אין איש התלוי ברעותו, יחסים מתוך עוצמה פנימית. עוצמה כזו מחסנת אותנו מביקורת חיצונית. מערכת זוגית כזו מונעת מאהבה ולא נחסמת ומעוכבת מפחדים ותלות.

סיכום

הספר שופך אור על תפיסה שונה ומיוחדת של האלוהות. בניגוד לתפיסות המונותאיסטיות הקונבנציונליות, וולש מציג כאן אלוהים שברא את האדם עם כוחות אלוהיים. אדם שביכולתו לברוא יש מאיין ממש כמו אלוהים. בריאת האדם נובעת מהעובדה כי הנפש שלנו היא חלק זעיר משלם קוסמי שהוא הוא האלוהות. ע"י המחשבה, מילה, בחירה ומעשה, האדם בורא בעולם ומשתתף בהוויה האלוהית.

בניגוד לדתות השונות, אלוהים אינו אלוהי שכר ועונש, טוב ורע. אלוהים ברא את האדם עם זכות בחירה ואין פעולה טובה או רעה כיוון שאם הייתה כזו, זכות הבחירה הייתה מתרוקנת מתוכן. מכאן, שאין גיהנום או גן עדן אליו אנו שואפים או מנסים להימנע. הגיהנום נמצא כאן ועלינו למצוא את הדרך הנכונה לעצמינו כדי לצאת ממנו ולמצוא את הגן עדן הפרטי שלנו.

אהבה ופחד מניעים את העולם. אלוהים הוא האהבה הטהורה, אהבה בלתי מותנית ועלינו לשאוף להגיע אליה. אולם, אנו מונעים יותר ע"י פחדים. פחדים אלה מונעים מאיתנו למצוא את היעיוד האמיתי שלנו כבני אדם. חלק גדול מהפחדים הללו הונחלו לנו ע"י הורינו, בתי הספר, מוסדות הדת, המדינה ועוד. עלינו לערער על התפיסות שספגנו בילדותינו, להתנסות בהתמודדות ולהתפתח למצב של אהבה.

כפי שבאימון, על המאמן לשקף מתאמנים כי יש להם זכות בחירה וכל מעשיהם נובעים מזכות זו, כך גם הסופר מדגיש כי בעולמנו, אין קורבנות. כולנו תוצאה של הבחירות שלנו בין אם הן משרתות או לאוו. במקרה של בחירות שגויות, עלינו לבחון עצמנו ולנסות לבחור בדרכים אחרות התואמות את מטרת חיינו האמיתית. עלינו להיות מודעים להרגלים שאינם משרתים את מטרת חיינו, ולשנות הרגלים אלה בהרגלים אחרים התואמים את מהותנו.